תנ"ך על הפרק - משלי כ - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

משלי כ

737 / 929
היום

הפרק

לֵ֣ץ הַ֭יַּין הֹמֶ֣ה שֵׁכָ֑ר וְכָל־שֹׁ֥גֶה בּ֝֗וֹ לֹ֣א יֶחְכָּֽם׃נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ׃כָּב֣וֹד לָ֭אִישׁ שֶׁ֣בֶת מֵרִ֑יב וְכָל־אֱ֝וִ֗יל יִתְגַּלָּֽע׃מֵ֭חֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲרֹ֑שׁישאלוְשָׁאַ֖לבַּקָּצִ֣יר וָאָֽיִן׃מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה׃רָב־אָדָ֗ם יִ֭קְרָא אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ וְאִ֥ישׁ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא׃מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו׃מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כָּל־רָֽע׃מִֽי־יֹ֭אמַר זִכִּ֣יתִי לִבִּ֑י טָ֝הַ֗רְתִּי מֵחַטָּאתִֽי׃אֶ֣בֶן וָ֭אֶבֶן אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃גַּ֣ם בְּ֭מַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָ֑עַר אִם־זַ֖ךְ וְאִם־יָשָׁ֣ר פָּעֳלֽוֹ׃אֹ֣זֶן שֹׁ֭מַעַת וְעַ֣יִן רֹאָ֑ה יְ֝הוָ֗ה עָשָׂ֥ה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב שֵׁ֭נָה פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁ פְּקַ֖ח עֵינֶ֣יךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃רַ֣ע רַ֭ע יֹאמַ֣ר הַקּוֹנֶ֑ה וְאֹזֵ֥ל ל֝֗וֹ אָ֣ז יִתְהַלָּֽל׃יֵ֣שׁ זָ֭הָב וְרָב־פְּנִינִ֑ים וּכְלִ֥י יְ֝קָ֗ר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃לְֽקַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖דנכריםנָכְרִיָּ֣החַבְלֵֽהוּ׃עָרֵ֣ב לָ֭אִישׁ לֶ֣חֶם שָׁ֑קֶר וְ֝אַחַ֗ר יִמָּֽלֵא־פִ֥יהוּ חָצָֽץ׃מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵׂ֣ה מִלְחָמָֽה׃גּֽוֹלֶה־סּ֭וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֝פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב׃מְ֭קַלֵּל אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ יִֽדְעַ֥ךְ נֵ֝ר֗וֹבאישוןבֶּאֱשׁ֥וּןחֹֽשֶׁךְ׃נַ֭חֲלָהמבחלתמְבֹהֶ֣לֶתבָּרִאשֹׁנָ֑ה וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ לֹ֣א תְבֹרָֽךְ׃אַל־תֹּאמַ֥ר אֲשַׁלְּמָה־רָ֑ע קַוֵּ֥ה לַֽ֝יהוָ֗ה וְיֹ֣שַֽׁע לָֽךְ׃תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן וּמֹאזְנֵ֖י מִרְמָ֣ה לֹא־טֽוֹב׃מֵיהוָ֥ה מִצְעֲדֵי־גָ֑בֶר וְ֝אָדָ֗ם מַה־יָּבִ֥ין דַּרְכּֽוֹ׃מוֹקֵ֣שׁ אָ֭דָם יָ֣לַע קֹ֑דֶשׁ וְאַחַ֖ר נְדָרִ֣ים לְבַקֵּֽר׃מְזָרֶ֣ה רְ֭שָׁעִים מֶ֣לֶךְ חָכָ֑ם וַיָּ֖שֶׁב עֲלֵיהֶ֣ם אוֹפָֽן׃נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃חֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יִצְּרוּ־מֶ֑לֶךְ וְסָעַ֖ד בַּחֶ֣סֶד כִּסְאֽוֹ׃תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃חַבֻּר֣וֹת פֶּ֭צַעתמריקתַּמְר֣וּקבְּרָ֑ע וּ֝מַכּ֗וֹת חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
לץ היין - חסר איש היין לץ הוא הומה פירוש צועק שיתנו לו שכר. לא יחכם - לא ילמד חכמה בהתעסקו ביין.נהם ככפיר, מתעברו - מתעבר עמו, נפשו הוא החוטא, בעבור שאינו חולק כבוד למלכות.כבוד - שהמלך יכבד לאיש המתעבר, אם ישב וישקוט ממריבה, על כן בקמץ הלמ"ד כי הוא ידוע והוא המתעבר עמו. יתגלה - יתערב במריבה.מחורף - המ"ם תחת בי"ת, כלומר בעת החורף. ושאל - שישאל מן הקוצרים ולא יתנו לו מאומה, בעבור עצלותו.מים עמוקים - חסר כ"ף, כלומר כמים עמוקים שהם קרים וזכים ורגל לא תרפסם, כן החכמה והעצה שהיא בלב איש, זכה וברורה. ואיש - אחר ידע התבונות ידלה העצה מלבו, כלומר ילמדה מנו.רב אדם - כלומר הרוב בבני אדם כל אחד יקרא חסדו, כלומר יתפאר שיעשה חסד ולא יקראהו מי ימצא. פרוש אחר: שיאמר אמת על נפשו.מתהלך בתומו - הוא יקרא צדיק. אשרי בניו אחריו - כי בגלל צדקו יהיו מכובדים עד שיאשרום אחרים, הנה ירש אדם מטובת אביו.ומלך שישב על כסאו לעשות דין, הוא יזרה כל מי שהוא רע בעיניו, כי אז יעמוד על כסאו.מי - זה שיאמר זכיתי לבי מעון נעורי, טהרתי מחטא ילדותי? והטעם: אין אדם שילך תמיד בתומו ולא יחטא.גם, יתנכר - הפך ההכרה, וכן: ויתנכר אליהם. והענין שהתנכר מן הנערות בעבור מעלליו. אם זך - מחטא ואם ישר פעלו, כי הנער הכסיל נודע ונכר באולתו וזה מתנכר במעשיו הטובים, כאילו מתכסה בהם ולא יכירו רואיו מעשיו אם נער עשם, כאשר הם זכים וישרים.אזן, אל, רע - [יב-יד] ג' דבקים. כלומר מאזן לשמוע מוסר והעין לראות התוכחת עשה השם, על כן אל תאהב שנה, שלא נברא העין לישן כי אם שעה ידועה, ואחרי כן לראות ולבחור בדרכי המוסר. פקח עיניך - מן השינה, כי אז תשבע לחם, וראה הקונה שיאמר על הממכר רע רע ויבזהו, כדי שיוכל לקנות בזול וכאשר הולך בעצמו עם הממכר, אז יתהלל ויתפאר בעצמו ויאמר שהוא יודע לקנות דבר נחמד ובאמת כן הוא, שיש זהב ופנינים רבים למי שיש לו שפתי דעת, שידע בעסקי סחורה.לקח - חבלהו, לשון צווי:ערב, לחם שקר - שהעיד שקרים בעבורו.מחשבות, תכון - כל אחת בעצה שיועץ עם חברו, או יכון מה שחשב לעשות.ולפותה - שיפתוהו אחרים. לא תתערב - שיגלה סודך והוא הרכיל.נרו - רמז לנשמתו ידעך, כנגד מות יומת. באישון חשך - כפול, כלומר שימות בחשיכה, או החשך משל לצרות.מבוהלת בראשונה - מגזלה. ואחריתה - שהיא גזולה לא תבורך. והטעם: לא ירדו עליה גשמי ברכה. וכתוב מבוחלת בחי"ת להודיע כי נחלה גזלה היא נמאסת ונגעלת לשם, מן בחלה בה:אל - ה"א אשלמה מחובר במקף ברי"ש רע, וכן הפירוש: לא תאמר לשלם רע למרעים לך. קוה לשם - שיש לו כח לשלם לו גמול ויושע לך מידם.מה', מוקש - [כד-כה] שנים דבקים. מצעדי שיצעד ללכת. ואדם - איננו מבין עת לכתו, עד כי השם יוליכהו ויושיבהו אשר מאתו מצעדי גבר, והוא יתן מוקש בלכתו לאשר ילע ויאכל קדש, ואחר שינקש ידור נדרים להביא לבקר אויל, ינצל מן המוקש וילע מן בלעיך, יעלעו דם כמו יבלע.מזרה - להעיק אותם וכבר השיב עליהם אופן עגלה לדוש אותם, כלומר ידכאם ואחרי כן יסירם מפניו.נר ה' נשמת אדם - דרך משל, כי הנשמה אצולה מאורו ובית מנוחתה מראש ומשם תאיר לרוח ולנפש בשכלה ויאורו באורה, על כן יקרא נרו כאילו הוא מחפש בו חדרי בטן, והוא רמז ללב, שהוא חדר המחשבות. פרוש אחר: נר ה' - ירמוז לאור שכלו, כלומר נר אלהים חופש נשמת אדם וחופש כל חדרי בטן, והשם כאשר יחפש לב המלך וידע מה שיחשוב לב רשעים, אז ישלח חסדו ואמתו לנצור המלך מצרה ויסעוד השם כסאו, בעבור החסד שיעשה המלך.תפארת, חבורות - [כט-ל] שנים דבקים. חבורות שיחובר בם האדם. פצע - שיצא מהם הדם. תמרוק - מענין תמרוקיה, מרקו הרמחים, מורק ושוטף, והוא על משקל תגמול, כלומר כאשר תפארת בחורים הוא כחם ושיבת הזקנים בחכמה היא הדרם שיהדרום אחרים, כן חבורות פצע הדר להיות תמרוק באיש רע שיסיר רעותיו וכן מכות שתגענה עד חדרי בטנם, הם תמרוקי הרשע.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך